קאבאל ד'ברונזטורינו היא עיר תעשייתית גדולה בצפון מערב איטליה ובירת מחוז פיימונטה. בעיר חיים 857.433 נפש (לפי מפקד התושבים 2004).
בתקופת האימפריה הרומית היא הייתה מרכז מוניציפלי שלקח את פקודותיו היישר מהקיסר. היא נקראה על שם אוגוסטה טאורינורום ושימשה לאחר מכן כבירתה של הנסיכות הלומבארדית לפני שבאמצע המאה ה-19 שועבדה חזרה לאימפריה האיטלקית.
טורינו מכונה "הדטרויט של איטליה", ומי שאוהב מכוניות ייבקר מן הסתם בבית החרושת פיאט (במוזיאון הרכב ניתן לראות אוסף מרשים של כלי רכב מתקופות שונות).
אוהבי האופנה ימצאו בטורינו את כל החידושים במחירים הגיוניים, והגיוניים פחות. ויה רומא הוא הרחוב הראשי של האופנה.
בטורינו נמצאים גם הרי האלפים המופלאים (חוצה את הגבול האיטלקי) ובנוסף לכך נהר הפו (הנהר הגדול היחיד באיטליה) חוצה את טורינו ומוסיף לה הרבה יופי. כל זה ועוד גורם לטורינו להיות גשומה בקיץ ומושלגת בחורף, המאופיין בקור עז.
חוץ מקבוצת הכדורגל החזקה של איטליה, טורינו מתברכת בנופים מהממים, אמנות (ניתן למצוא את אוסף האמנות העשיר ביותר באיטליה, בגלריה סבודה) ,אופנה ומוזיאונים (בעיקר המוזיאון המצרי העתיק). קסמה של העיר נובע מהארכיטקטורה הברוקית שלה ומהשדרות רחבות הידיים החוצות את מרכז העיר.
האטרקציה התיירותית העיקרית בטורינו הם תכריכי טורינו המפורסמים בהם רואים תווי פנים המיוחסים לישו. התכריכים נמצאים בקתדרלה של סן ג'ובאני (San Giovanni). את הסיור בעיר כדאי להתחיל בפיאצה סאן קרלו (Piazza San Carlo). המקום הופצץ במלחמת העולם השנייה, אבל הכיכר עדיין מן היפות שיש. שתי כנסיות בכיכר: סנטה כריסטינה וסט. קרלו. המוזיאון המצרי בטורינו הוא מהמרתקים בעולם. האוסף כה גדול שרק המוזיאון בקהיר יכול להתחרות בו. מומלץ בכל פה.
קתדרלת סן ג'ובאניבאותו בניין עצמו בו נמצא המוזיאון המצרי ניתן למצוא את אוסף האמנות העשיר ביותר באיטליה, בגלריה סבודה (Galleria Sabauda). מוצגים כאן אמנים מפיימונטה אבל גם אמנים פלמיים, הבולט ביניהם ואן דייק. עוד ניתן לראות כאן יצירות פרי מכחולם של בוטצ'ילי, רובנס, רמברנדט, וברוגל.
קתדרלת סט ג'ובאני (San Giovanni) מתקופת הרנסנס מוקדשת ליוחנן המטביל וראויה לביקור. כאן נמצאת הקפאלה דלה סנטה סינדונה (Cappela della Santa Sindone), האוצרת את התכריכים הקדושים, בהם, כך נאמר, היה ישו כרוך אחרי שהורד מהצלב. סיפור מסתורי, שנוי במחלוקת, זהו למעשה סדין, המתווה את קווי המתאר של גופו של גבר שנצלב בפירוט רב. אפשר אפילו להבחין בזר הקוצים ובסימני שוט ופצעים – אין כמובן כל בסיס מדעי. התכריך נמצא בקפריסין מאות בשנים אחרי מותו של ישו, משם נלקח לצרפת, ורק בשנת 1578 הגיע לטורינו. מדענים טענו שהוא מזויף – אם כי הזיוף עצמו הוא בן כמה מאות שנים.
בדרך כלל לא ניתן לראות את התכריכים עצמם, יש שני מפתחות בלבד לארון הכסף בו הם מאוכסנים, רוב התיירים נאלצים להסתפק בסדרת תצלומים המוצגים במקום.
ארמון מאדאמה (Palazzo Madama) הניצב במרכז פיאצה קסטלו, נקרא על שמה של אמו של צ'ארלס עמנואל השני, "מאדאמה ראלה" (הגברת המלכותית). בקומת הקרקע נמצא מוזיאון לאמנות עתיקה ויש בו תבליטים גותיים מעניינים.
ארמון מאדאמההארמון המלכותי (Palazzo Reale) – פשוט, יחסית לארמונות אחרים, לפחות בחזיתו. אבל כאשר נכנסים קשה שלא להתפעל מסגנון הבארוק. יש גם "מחסן נשק" מלכותי הכולל מזכרות צבאיות שונות ומשונות.
טורינו בלילה: העיר איננה רק עיר הפיאט, היא גם עיר עם הצע תרבותי מגוון. יש לטורינו בית אופרה: תיאטרון רג'יו (Teatro Regio), בנוסף לאופרות מתקיימים בו מופעי בלט וקונצרטים. בקיץ מתקיימים מופעים בגנים של פאלצו ראלה (Pallazzo Reale).
בסך הכל מדובר באחת הערים העשירות באיטליה בכל הקשור להיסטוריה ואמנות, התעשייה פורחת (מדרום באים אלפי אנשים לטורינו על מנת להתפרנס.) וכך גם החקלאות. למען האמת עיר של אנשים בחליפות. כיום העיר מתכוננת לרגע השיא שלה - אולמפיאדת החורף של 2006.
